נראה שיותר מתמיד, תעמולת הבחירות הנוכחית הביאה עמה הפרה קשה של חוקי הגנת הפרטיות • ההפרות כוללות שליחת מסרונים ללא זהות ועד פריצה וגניבת מידע על מתמודדים • ומה גזר הדין הצפוי לעוברים על החוק?

תעמולת הבחירות עברה תהפוכות רבות בשנים האחרונות. אם בעבר היה נהוג להסתפק בשלטי חוצות ותשדירי בחירות בטלוויזיה של המתמודדים והמפלגות, כיום ניסיונות השכנוע ואיסוף המידע מרחיקות לכת עד למכשירים הסלולריים האישיים ומרחבים הפרטיים ביותר שלנו.

לקראת הבחירות הקרבות לכנסת ה-21 ניתן לראות כי יותר ויותר מפלגות וגופים פוליטיים מנסים לחדור בכל דרך למרחבים השמורים רק לנו במטרה לגלות מידע אישי ורגיש עלינו. בין אם זה בשליחת מסרונים בלתי פוסקת למכשיר הסלולרי האישי, בין אם זה בשימוש לרעה במידע שיש עלינו ובין אם זה חדירה לנכסי מידע של מתמודדים אחרים, זאת במטרה לחבל בסיכויי ההצלחה שלהם בבחירות, כל אלו בניגוד לחוק כמובן.

עם זאת, יש גם מי שרוצה לשמור עלינו, ובעקבות כך, במהלך השנה שעברה פותחו תקנות הגנת הפרטיות המציבות חוקים ברורים בכל הנוגע לתעמולת בחירות.

ספרו לי על המקורות שלכם

ישנם מספר דרכים בהם זכויות הפרטיות של האזרחים נפגעות במהלך תקופה זו. השכיחה ביותר היא הודעות התעמולה הרבות הנשלחות לטלפונים הסלולריים שלנו ומנסות לשכנע אותנו להצביע למועמד כזה או אחר. על פי אתר הרשות להגנת הפרטיות כל פניה כזו חייבת להכיל ציון כי מדובר בפניה בדיוור ישיר ולהכיל את הסעיפים הבאים בכדי לא להיחשב כעבירה על החוק:

• זהות השולח
• המקורות שמהם קיבלו את המידע עליכם
• ציון העובדה שזכותכם להימחק מהמאגר שעל פיו בוצעה הפנייה אליכם
• אתם זכאים לדרוש, בכתב, מבעל מאגר המידע המשמש לדיוור ישיר, שהמידע המתייחס אליכם יימחק

ניתן לראות כי במערכת הבחירות הנוכחית מפלגות רבות עושות שימוש באמצעים שונים המאפשרים להם להגיע לקבוצות מסוימות באוכלוסייה הנחשבות ליעד הרלוונטי עבורם, דבר שאסור גם כן על פי זכויות הגנת הפרטיות.  

על פי ההנחיות, כשהפניה נעשית על בסיס מצבכם הכלכלי או הסוציאלי, מצבכם הרפואי, עמדתכם הפוליטית, מצבכם המשפחתי רומנטי ועוד ועל ידי גורם שלא אמור לדעת עליכם מידע זה זוהי עבירה על החוק במידה מסוימת.

בנוסף, במהלך מערכת הבחירות התבצעה עבירה על זכויות הגנת הפרטיות מכיוון אחר לגמרי, כאשר על פי דיווחים בתקשורת, מכשירו הסלולרי של ראש מפלגת כחול – לבן והמועמד לראשות הממשלה, בני גנץ נפרץ על ידי גורמים עוינים, דבר האסור גם כן על פי תקנות הגנת הפרטיות ומהווה עבירה חמורה. 

העונש המרבי: מאסר של בין שנתיים לחמש

לקראת הבחירות, הוצאו תקנות הגנת הפרטיות המטילות חובות אבטחת מידע מפורטות על מי שמחזיק במאגרי מידע אישי. בהתאם לתקנות, מידע מתוך פנקס הבוחרים הינו מאגר מידע שדרגת האבטחה הנדרשת לגביו היא בינונית. אולם לאור השימושים והעיבודים שעושות המפלגות – רמת האבטחה הרלבנטית עשויה להיות הרמה הגבוהה ביותר.

שימוש במידע שלא למטרת הבחירות או לא לפי החוק עשוי להביא לסנקציות כלפי מפרי החוק, החל מעבירה מנהלית ועד עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות שדינה עד חמש שנות מאסר או עבירה על חוק הבחירות שדינה מאסר שנתיים.

אם בעבר היה נהוג לחשוב כי תפקידם של הפוליטיקאים הוא לשמור על חוקי המדינה, דווקא לקראת ימי הבחירות, בהם הם צריכים להציג את עצמם במלוא תפארתם, נראה שהם חוטאים לרוב במשימה.