מרי מלכת הסקוטים שהתה 19 שנים במעצר, בפקודת בת-דודתה אליזבת’ הראשונה מלכת אנגליה, עד שפיצוח תכתובת מוצפנת של קשר לרצוח את אליזבת’ הביא להעמדתה לדין והוצאתה להורג

מעטים המלכים הזכורים כל כך אחרי יותר מ-400 שנה כמו אליזבת’ הראשונה, “המלכה הבתולה” ששלטה על אנגליה 45 שנים ובזמנה פעלו שייקספיר ופרנסיס דרייק. אבל בתחום ההצפנה ואבטחת המידע נשמר לאליזבת הראשונה תפקיד חשוב “בזכות” הוצאתה להורג של בת דודה, מרי מלכת הסקוטים, בשל תכתובת מוצפנת שפוענחה עקב שימוש בקוד חלש.

מרי הייתה נכדתה של מרגרט טיודור, אחותו הבכורה של הנרי השמיני, מלך אנגליה, ולכן הייתה לה זכות ירושה לכתר האנגלי. טעותה הגדולה הייתה שלא ויתרה על זכות זו גם כשאליזבת’ עלתה לכס השלטון באנגליה, ויתר על כן: היא הייתה מעורבת בקשר שנחשף ושמטרתו הייתה להפיל את המלכה אליזבת’ מכסאה ולהמליך במקומה את מרי. היא נאלצה לוותר על כסאה ולבסוף ברחה לבקש מקלט באנגליה אצל אליזבת’ הראשונה, שנמנעה מלהוציא אותה להורג אבל כלאה אותה במשך 19 שנים.

אליזבת’ סירבה להוציא את מרי להורג גם כאשר נחשפה ב-1583 קנונית טרוקמורטון, שמטרתה הייתה לרצוח את אליזבת’ הפרוטסטנטית ולהמליך במקומה את מרי הקתולית. מכיוון שלא הייתה הוכחה למעורבותה של מרי בקנוניה. יוזם הקנוניה, סיר פרנסיס טרוקמורטון, הוצא להורג ב-1584. מרי הועברה למעצר בתנאים נוקשים יותר.

אבל במזימה הבאה שבה הייתה מעורבת מרי כבר לא היה אפשרי להכחיש את מעורבותה: ב-1586 שלח אנתוני בבינגטון, תומך קתולי של מרי, מכתב מוצפן למרי, שבו ביקש אישור וסיוע לשם “הדחת המתחרה שגזלה את השלטון” – למעשה, רציחתה של אליזבת’.

הצופן שבן השתמש בבינגטון, ומוצג בתמונה שלמטה, היה מהסוג המכונה “נומנקלטור” – מערכת הצפנה המשלבת קוד וצופן. בצופן זה יש מערכת של 26 אותיות, אך בנוסף אליהן יש מילים שיש להן סימנים משל עצמן, מה שמקשה מעט על הפיצוח.

במכתב שבו נעשה שימוש באותה שיטת הצפנה חלשה השיבה לו מרי בחיוב. לרוע מזלה מכתב זה הגיע לידיו של תומס פליפס- מפצח הקודים הראשי של יד ימינה של אליזבת’, פרנסיס וולסינגהם. פליפס העתיק את המכתב, צירף לו סימן של עמוד תלייה וזייף מכתב תשובה שבו ביקש מבבינגטון לנקוב בשמותיהם של קושרי הקשר האחרים.

בתוך ימים ספורים הועמדו בבינגטון ושותפיו לקשר לדין ושבעה מהם הוצאו להורג באוקטובר 1586. מרי מלכת הסקוטים הועמדה לדין, וטענותיה שלא ידעה דבר לא שכנעו איש לנוכח התכתובת שהציגה התביעה. ב-1 בפברואר 1587 חתמה אליזבת’ הראשונה על צו להוצאתה להורג של מרי, ושבוע לאחר מכן בוצע פסק הדין – אירוע שלווה בחגיגות, הדלקת מדורות וצלצולי פעמונים בכל רחבי אנגליה.