מזכיר המדינה ההולנדי: “ההערכה מוכיחה את הצורך בשיתוף פעולה של כל הגורמים, הן מוסדות והן אזרחים אינדיבידואלים”

“בחברה ההולנדית הולכת וגוברת תחושת הדחיפות בצורך להשקיע באבטחת סייבר. עם זאת, עלינו להמשיך להשקיע בידע ובמומחיות כדי להישאר ברמה הגבוהה ביותר… הערכה זו של מצב אבטחת הסייבר מאשרת כי יש צורך בשיתוף פעולה של כל הגורמים כדי לוודא שהעולם העובר במהירות לעידן הדיגיטלי יישאר בטוח ומוגן; למשל, חברות יכולות לעשות זאת באמצעות הקצאת כספים כדי לשמור על הרשתות שלהן בטוחות, ואזרחים הולנדים יכולים לסייע ברכישת פריטים דיגיטליים בטוחים”, אמר מזכיר המדינה ההולנדי בפועל, קלאס דייקהוף, כשהגיש ביוני 2017 את הדו”ח שהגרסה האנגלית שלו פורסמה ב-31 באוגוסט.

גורמים המעלים את הסיכון: IoT, ריגול מדינתי ותלות בספקי אינטרנט זרים

מהדו”ח עולה כי הולנד, כמו כל מדינה אחרת, משמשת יעד להתקפות סייבר משום שיותר מ-100 מדינות ברחבי העולם משתמשות באמצעים דיגיטליים לריגול ומבצעות התקפות דיגיטליות במטרה להשפיע על תהליכים דמוקרטיים. כמו כן, מידת הפגיעות עולה בשל התלות הניכרת של מדינות במספר מועט של ספקים זרים המספקים שירותי תשתית. גורם נוסף שצוין בדו”ח כמגביר את הסיכון להתקפות הוא השימוש ההולך וגובר בהתקנים וחפיצים המקושרים לאינטרנט (IoT) ומתקשרים זה עם זה, הליך העשוי ליצור הזדמנויות אך גם עלול להגביר את הסיכון להתקפת סייבר.

לדברי דייקהוף, ממצאי הדו”ח מוכיחים כי בשנים הקרובות יש להגביר את ההשקעה בחסינות הדיגיטלית של הולנד. “לנוכח התמונה המטרידה שעולה מנתוני 2017, מעשים והשקעות אלו עדיין נחוצים מאוד”, ציין דייקהוף.